פסק-דין חלקי בתיק תא"מ 43642-10-11

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 12.5.2011 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה"), בצומת רחובות (להלן: " הצומת").

על מנת לסבר את האוזן, כנגד הנתבעת 1 הוגש כתב אישום בבית המשפט לתעבורה, ובמסגרת עיסקת טיעון נקבע כי אינה צייתה לאור אדום ברמזור. ברי הוא שפסק דין מעין דא, מהווה ראיה לכאורה בהליך האזרחי.

עיקר המחלוקת נסובה סביב שאלת הרשלנות התורמת של התובעת.  

העידה בפני התובעת (להלן: "התובעת") שהינה הנהגת ברכב  שנפגע מרכב הנתבעים בצומת. כמו כן העידה נתבעת 1 (להלן: "נתבעת 1") שהינה הנהגת ברכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

עיקר טענות הצדדים:

בקליפת אגוז, לטענת ב"כ התובעת, בנסיבות התאונה שבענייננו,  אין מקום לייחס לתובעת רשלנות תורמת.  

לטענת ב"כ הנתבעות, יש מקום לחייב את התובעת באשם תורם גבוה, שהרי היה לה שדה ראיה פתוח בצומת. לשיטתה, אם התובעת הייתה מסתכלת לפני שהיא נכנסה לצומת, ובוחנת את הרכבים  הייתה רואה את רכב הנתבעות. הגם, שלא עשתה דבר כדי למנוע את התאונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן -  האם בתאונה שבפניננו יש מקום לקבוע אשם תורם בשיעור כלשהו לתובעת.

כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי בנסיבות תיק זה אין לייחס לתובעת רשלנות תורמת.

ובמה דברים אמורים:

העידה בפני התובעת שכאשר חצתה את הצומת בפניה שמאלה, לאור מופע האור הירוק, והייתה כבר בסיומו של הצומת, פגע בה רכב הנתבעות באזור הדלת האחורית בצד ימין, וכתוצאה מהתאונה נהדפה כלפי עמוד שהיה במקום.

זאת ועוד, ציינה כי במקום נשוא התאונה היו ארבעה נתיבים, שהיא הייתה בנתיב השמאלי ביותר, ואף אמרה (עמ' 1): " אני זוכרת שהיו ממולי שני רכבים שעצרו אחד מהם השמאלי לקח שמאלה והשני מימינו שהיה צריך לנסוע ישר עצר, ושסיימתי את הצומת אז בא רכב ממולי בנתיב הימני ביותר ופגע בי ... אני לא ראיתי את הרכב הפוגע".

כעולה מעדות זו התובעת כן הסתכלה טרם כניסתה לצומת, ראתה שני כלי רכב ממולה, ורק כתוצאה מהפגיעה הוברר לה כי רכב הנתבעות שלא היה קודם לכן, נכנס לצומת. הגם, שהייתה כבר לקראת סיום הנסיעה בצומת.

בחקירתה הנגדית, השיבה כי עמדה לאור מופע האור האדום, וכאשר הרמזור התחלף לירוק החלה בנסיעה. לפיכך, שללה את הגירסה כי נכנסה לצומת בנסיעה רציפה לאור מופע האור הירוק. 

לא זו אף זו, השיבה כי בצומת קודם לתאונה הבחינה בכלי רכב אחרים, ורכב הנתבעות הגיע לאחר שכבר חלפה בצומת.   

מנגד, העידה הנתבעת 1 כי נסעה בנתיב האמצעי בצומת, הייתה במצב של נסיעה, וכאשר ראתה ממולה רכב, התחילה לבלום, אך בסופו של דבר ארעה התאונה.